בזמן שבני התמותה ישנים:ג׳ני

מאת: קורט וונגוט.

תרגום לעברית: מרינה גרוסלרנר.

הוצאת “זמורה ביתן”, 2012.

הספר “בזמן שבני התמותה ישנים” מרגיש כמו מתנה לתלמידי תיכון במבחן בספרות. מטאפורות ברורות? צ׳ק. דמויות שמתפתחות ומתגלות במהלך הסיפור? צ׳ק. המסר שהסופר רוצה להעביר מובן? צ׳ק.
סיפור כל כך דידקטי הייתי מצפה לראות במבחני בגרות בסיפרות, אבל כבר בקריאה הראשונה אפשר לשים לב לעדינות ולחן שלו… הסיפור מדבר על יותר מרק הניסיון של ג׳ורג׳ להפוך את ג׳ני לאישה/מכונה המושלמת, או על החלפה של הטכנולוגיה את הקשרים האנושיים… הסיפור גם מדבר על הפחד של ג׳ורג׳ מהבלתי נשלט ועל חוסר היכולת שלו לראות אנשים אחרים כאובייקטים. בעידן בו המילה “החפצה” נזרקת פעמיים ביום קל לשכוח את המשמעות המקורית שלה: לראות אנשים אחרים ככלי עזר עבורך ולא כאובייקטים מלאים וקיימים בפני עצמם, עם שאיפות ומטרות שלא תלויים בך או קשורים אלייך. ננסי היא אובייקט, ג׳ני היא הסובייקט, החפץ. ג׳ני יכלה להיות בקלות “סתם” דמות משנה, בלי להיות חפץ בפועל. היא יכלה להיות אישה קטנה ושאין לה הרבה מעבר מעבר ל “x של ג׳ורג׳”.
הרמזים המטרימים נראים מובנים מעליהם, כמו במשפט “נדרשו לי שבועות להבין שזאת לא היתה סתם המצאה חביבה אלא האמת לגבי ג׳ני, לפחות עד כמה שג׳ורג׳ העז להתקרב אליה”. בקריאה שניה ושלישית, הרמז כבר לא נראה כל כך ברור, וגם לא לגמרי מתרים. מה הקשר בין רוחה של שפחה לננסי? מי השפחה ומי הנשמה שנקלעה בבקבוק?
האם הכוונה שג׳ני היא ה”נשמה” של ננסי, שנקלעה ב”בקבוק” של הגוף האנושי?
האם ג׳ורג׳ שיחרר את נשמתה של ננסי?
ההסבר מאוד מתאים לאיך שהוניקר, שותפו בעבר ובן זוגה של גרושתו, מתאר את ג׳ורג׳. כשהוא מתאר איך ג׳ורג׳ “הצליח לשמר את חלומותיו הפרועים על אשתו בג׳ני” אפשר להניח שהוא שמר את “נשמתה” של ננסי בעיני עצמו. לא את ננסי האישה, “צומת חד פעמי מופלא של חסרונות ותכונות טובות” אבל גם “רעיה בלתי מושלמת”.
למה דווקא מקרר? ולמה ג׳ורג׳ רצה לקרוא לו “אמא טבע” (באנגלית Food-O-Mama)? המקרר, בשונה משאר מכשירי החשמל הביתיים, תפקידו להשאיר מאכלים בידיוק כמו שהם. המזגן, התנור, הטלוויזיה וכ’ו, כולם עושים משהו. רק המקרר נועד לשמור על דברים בידיוק כמו שהם נכנסו – ג׳ורג׳ מנסה לשמור על ננסי “כמו שהיא נכנסה” למערכת היחסים איתו.
בנוסף, המקרר נמשל פה לדמות אימהית – מזינה, מנחמת ומוכרת (כמו שיודעים כל מי שקמו ב2 לילה, בהו לתוך המקרר וחזרו לישון). ג׳ורג׳ מחפש את אותה אישה אימהית, מוכרת, מנחמת ומלאכותית לחלוטין. היא אינה אישה אמיתית.

רק מילה על השמות: ג׳ני וג׳ורג׳. ג׳ורג׳ וג׳ני. איזה מצלול נעים! אפילו באנגלית, Jenny and George, השמות זורמים יחד. אין פלא שג׳ורג׳ בחר לאישתו המלאכותית שם כל כך שונה מננסי, וכל כך דומה לשמו שלו.

יש משהו מעורר רחמים ונוגע ללב בפחד של ג׳ורג׳ מאנשים אחרים ועולמם הפנימי. “‘אני לא מכיר אותה, חבוב!’ הוא קרא, ‘לא מכיר אותה בכלל!’…’אני הולך לפגוש אדם זר לגמרי'”. אפשר לשמוע את המצוקה של ג׳ורג׳: הוא פוחד מאותה אישה בשר ודם, לא נתונה לשליטתו, בלתי צפויה ועצמאית. הוא לא יכול להחליט מה תגיד ומה תחשוב, מה תאהב ומה תרצה. ההפך מג׳ני. עבור ג׳ורג׳, ג׳ני היא תמצית הביטחון בזוגיות. בסוף הסיפור, כשג׳ורג׳ “נפרד” מג׳ני, הסדקים מתחילים להתגלות ב”אהבה” של ג׳ורג׳. ג׳ני היא רק שלוחה שלו, לא ישות בפני עצמה. ולכן, האהבה של ג׳ורג׳ אותה היא תמיד חסרה, לא שלמה. חלק מהאהבה בסיפור היא וויתור על הביטחון והשליטה מול אדם אחר, אחר ממך.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s